רשומות

7 שנים מלחמה בשביל ניגון אחד

תמונה
ניגון של צדיק ממלחמת 7 השנים דוגמא מעניינת לבירור ניגון אומות העולם מוצאים אנו בתוך מאמר של כ"ק אדמו"ר הזקן בשם הבעל שם טוב[1]: "ואף כל המלחמות בין האומות הוא צורך איזה בירור מהם . . והיינו כענין שאמר הבעל שם טוב ז"ל, שהי' איזה מלחמה שבע שנים בין שני גוים בשביל שיתבררו הקולות מתרועת המלחמה כו' ויעשה מהם איזה ניגון שיעבוד הצדיק את ה' בניגון ההוא כו' וד"ל". כ"ק אדמו"ר האמצעי מדבר במאמר אודות עליית השכינה מנפילתה בגלות, ונוקט בדוגמא מקבילה לדוגמא הנ"ל של אדמו"ר הזקן, וביתר הרחבה ופירוט[2]: "אנו רואים כמה מעשים וענינים בטלים מעיקרן, כמלחמות רבות שנהרגו ונאבדו רבבות נפשות לחינם, כי בטל טעם המלחמה, אמנם מהקולות המרים וגם שמחים מנאנחים וזועקים ברינה בעת המלחמה שמתערבים יחד, מתבררים ונעשים שיר וניגון טוב למעלה, שיוכלו לעשות התפעלות אהבה ויראה[3] בלב כמה בני אדם צדיקים, שעל ידי זה נתברר הכל בכל אשר נעשה כל מעשה הבטל". ניתן להבחין כי אדמו"ר הזקן דיבר על "הצדיק" בלשון יחיד, כנראה הכוונה לאותו הצדיק ששמע את הנ…

ניגון שיבנה בית המקדש

תמונה
מהיכל החזנות להיכל משיח הניגון שלא פסח על התוועדות של הרבי  וזכה להתבטאות נדירה
התקליט של החזן ישראל שור "אז ישיר ישראל", ובו ניגון שיבנה בית המקדש לחץ כאן לניגון זה אצל הרבי
ישנם מספר ניגונים, שהרבי קבע אותם בשלב מסוים כחלק בלתי נפרד מהתוועדות. ביניהם – ניגון "שיבנה בית המקדש", שהרבי היה מורה לנגן בסיום התוועדות, מאז אמצע שנת תשמ"ב שהוכרזה ע"י הרבי כ"תהא שנת ביאת משיח". ולא רק בהתוועדות, אלא בעצם הניגון הפך להיות לתמיד של שחר, הפותח את התפלה בכל יום ויום. בכתבה שלפנינו נסקור, כיצד קיבל הניגון מקום כה חשוב ועיקרי. בשנתתשמ"ב, בל"ג בעומר, התקיים סיום כתיבת ספר תורה. במהלכו, שר החזן הרב שניאור זלמן בוימגרטן (שהינו גם חבר ועדת הניגונים בבית חיינו) את הניגון "שיבנה בית המקדש". לאחר מכן, הכניסו לרבי וידאו מהאירוע שבו נכלל גם הניגון. באותו יום מאוחר יותר נערך ה'ראלי' המסורתי לילדים, ובסיומו ביקש הרבי שישירו את הניגון "שיבנה בית המקדש". הקהל לא הכיר את הניגון, ובינתיים י.י. הכט המנחה הכריז "האם חזן טלישבסקי נמצא כאן?…

ניגוני מארש: להוביל לניצחון

תמונה
ב"ה


אמרו לפני 'מלכויות', ובמה? במארש! בהרבה חצרות חסידות, אולי בכל חצרות החסידות, אנחנו מוצאים ניגוני מארש רבים. זהו "סוג" מקובל של ניגונים מן הדורות הראשונים לחסידות. בויז'ניץ יש נוהג לחבר ניגון מארש חדש כל שנה לקראת השנה החדשה. מדוע? נהוג להסביר, שהמארש הוא ניגון מלכותי וחגיגי, שמבטא מלוכה ומלכות, ולכן ראש השנה שהוא יום הכתרת מלך מלכי המלכים, הוא מועד מתאים למארש. ואכן גם בנוסח חב"ד בפיוטים של "מלכויות" לראש השנה נכנסות נעימות מלכותיות של מארשים. אולם נראה שהמהות העיקרית של מארש בחסידות חב"ד יש לה טעם אחר ותכלית אחרת, שמתאימה לא רק בראש השנה אלא כל השנה כולה, וכפי שנסקור בכתבה שלפנינו.
'כי תצא למלחמה' במארש! מארש בתרגום מלולי הוא שיר לכת, שיר של מצעד. כיצד הגיע מארש צבאי לאוצר הניגונים החסידי? את ההסבר אודות מקומו של המארש בעבודת ה' מוצאים בחסידות – שבני ישראל נקראו בתורה "צבאות ה'", וכל יהודי הינו חייל של מלך מלכי המלכים הקב"ה. תפקידו לנצח את היצר הרע ואת הצד השלילי שקיים בעולם, ולתקן את העולם במלכות שד-י. כשם…

ניגון מהיכל הזכות: קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב

תמונה
לחץ כאן לשמיעת הניגון
אני נרגש לכתוב היום על ניגון שמעלה אצלי אישית זכרונות מיוחדים. הפעם הראשונה שנסעתי לרבי, בשיעור ג' ישיבה גדולה, היה לתשרי תשס"א, זה היה היום הולדת החסידי שלי. באותה תקופה בחצרות הקודש היה מוקרן פעמים רבות הוידאו "תשרי עם הרבי" (שכנראה בדיוק יצא אז לאור), וברקע שלו, היה מתנגן ניגון הקדיש של ר' לוי יצחק בביצוע ניח"ח, ביצוע שובה לב. הניגון לא היה מוכר לי מקודם לכן, והמילים הנוקבות של הניגון הצטלצלו אצלי בראש במשך אותה תקופה. עד היום, הניגון מחזיר אותי לאותם רגעים יקרים, לאותה אוירה קסומה.
ר' לוי יצחק: חזנות מעולם אחר עיצומו של יום הדין. הרה"ק הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשב, בעל חוש נגינה עצום, הוא בעצמו הבעל תפילה בבית מדרשו, ניגש אל העמוד לתפילת מוסף עם הניגון המקובל, אך לפתע, לפני הקדיש שפותח את מוסף, ר' לוי יצחק מגולל דיון אל מול הקב"ה, מתוך ניגון שמופנה לא לעורר את לבבות הקהל, אלא להשפיע בשערי בית הדין של מעלה: דרי מעלה עם דרי מטה, כולם ירעדו ויפחדו (אוי) מאימת דינך, וגם אני לוי יצחק בן סאסיא שרה, עפר רמה ותולעה[1],…