רשומות

תולדות ספר הניגונים

תמונה
היכן התוים לניגונים? בדורות הראשונים לתולדות החסידות, לא מצינו החסידים שיעסקו בהעלאתם של הניגונים על הכתב. אף מחברי הניגונים בעצמם, כנראה לא טרחו לרשום את פרי יצירתם בתוי נגינה, לא עבור בני דורם ולא לזכרון לדורות הבאים. הניגונים עברו כ"תורה שבעל פה" בלבד, בקבלה ומסורה מדור לדור. ברבות הימים הדבר גרם לכך, שניגונים רבים נשכחו לגמרי, וניגונים אחרים לקו בחוסר דיוק ושינוי גירסאות. והרי נודעת בשערי החסידות גודל הזהירות והקפדנות על דיוק בניגונים, במיוחד בניגונים מכוונים. ואף על פי כן, החסידים לא היו "מונחים" ברישום ניגונים[1]. ההימנעות המכוונת מרישום הניגונים משתקפת במיוחד בסיפור – המעורר תמיהה בהשקפה ראשונה – אשר ר' יחיאל הלפרין, בעל מנגן וחזן שזכה להדרכה בחזנות מפי כ"ק אדמו"ר הרש"ב[2], בימי צעירותו, בליובאוויטש, רשם לעצמו כמה ניגונים בתוים על גבי הנייר. כאשר ראה זאת החסיד הזקן ר' לייב הופמן, לקח וקרע את הנייר. מאז ירא הנער לרשום כי אם רק את תחילת הניגונים לזכרון[3] [ורק כעבור עשרות שנים קיבל הוראה מפורשת מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ לרשום את…

ניגון של 'אחד': תנועה להשתאבות באלקות

תמונה
כנודע, התפילה היא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", ומשלב לשלב בשלבי התפילה יש התרוממות רוחנית לדרגה גבוהה יותר. התרוממות זו מלווה במקביל עם התרוממות בניגון ונעימת התפילה, כמבואר במקצת בקונטרס ההתפעלות של אדמו"ר האמצעי, וע"ד הידוע שניגון ארבע בבות מכוון כנגד ארבע שליבות התפילה. רגע השיא בהתרוממות התפילה היא קריאת שמע, שלאחד הביאורים - היא עיקר התפילה וכל הפסוקי דזמרה וברכות ק"ש הם הכנה אליה. בקריאת שמע עצמה, עיקרה היא פסוק ראשון של 'שמע', ועיקרו של פסוק זה הוא בתיבת 'אחד', שעבודת האדם במילה זו היא "למסור נפשו באחד", הכוונה למסירות נפש ברוחניות, מסירת הרצון. בחסידות מבואר על פי כתבי האריז"ל, שבזכות המסירות נפש זו שבקריאת שמע נפעל ייחוד עליון נעלה יותר אפילו מאשר בתפילת שמונה עשרה. לכאורה, אחרי שכל מהלך התפילה לווה בנעימה, בניגון עולה ויורד בתנועות של רצוא בסדר עליית התפילה מדרגה לדרגה, אמנם בהגיע לרגע השיא, לפסגת התפילה, שהיא מסירות נפש, יציאת הנפש והתנתקותה המוחלט מענייני העולם הזה, לכאורה - צעד זה של התפילה בלתי ניתן לביטוי בתנו…

7 שנים מלחמה בשביל ניגון אחד

תמונה
ניגון של צדיק ממלחמת 7 השנים דוגמא מעניינת לבירור ניגון אומות העולם מוצאים אנו בתוך מאמר של כ"ק אדמו"ר הזקן בשם הבעל שם טוב[1]: "ואף כל המלחמות בין האומות הוא צורך איזה בירור מהם . . והיינו כענין שאמר הבעל שם טוב ז"ל, שהי' איזה מלחמה שבע שנים בין שני גוים בשביל שיתבררו הקולות מתרועת המלחמה כו' ויעשה מהם איזה ניגון שיעבוד הצדיק את ה' בניגון ההוא כו' וד"ל". כ"ק אדמו"ר האמצעי מדבר במאמר אודות עליית השכינה מנפילתה בגלות, ונוקט בדוגמא מקבילה לדוגמא הנ"ל של אדמו"ר הזקן, וביתר הרחבה ופירוט[2]: "אנו רואים כמה מעשים וענינים בטלים מעיקרן, כמלחמות רבות שנהרגו ונאבדו רבבות נפשות לחינם, כי בטל טעם המלחמה, אמנם מהקולות המרים וגם שמחים מנאנחים וזועקים ברינה בעת המלחמה שמתערבים יחד, מתבררים ונעשים שיר וניגון טוב למעלה, שיוכלו לעשות התפעלות אהבה ויראה[3] בלב כמה בני אדם צדיקים, שעל ידי זה נתברר הכל בכל אשר נעשה כל מעשה הבטל". ניתן להבחין כי אדמו"ר הזקן דיבר על "הצדיק" בלשון יחיד, כנראה הכוונה לאותו הצדיק ששמע את הנ…