רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2014

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

ב"ה ניגון התעוררות רחמים רבים לר' יחיאל מיכל מזלוטשוב - ניגון מלפני שנת תק"כ (1750) - הרה"ת לב לייבמן מח"ס נגינה לאור החסידותולנגן בהיכלו על המלחין: מבקר קבוע בהיכל השיר הצדיק ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב[1] (תפ"ו – תקמ"א. בנו של הצדיק ר' יצחק מדרוהוביטש) היה מחדש ניגונים גדול. מורנו הבעל שם טוב התבטא פעם, שהצדיק ר' מיכעלע הוא מהמבקרים התדירים בהיכל השיר, ובוחר שמה ניגוני התעוררות ותשוקה[2].



סיפורו וחלקיו של הניגון אירע פעם שהצדיק ר' מיכל נחלש בבריאותו, ולא היה ביכלתו ללכת לרבו הבעל שם טוב. אז יצר וחידש את הניגון הידוע בשם "ניגון הגעגועים של ר' מיכעלע מזלוטשוב", אשר כ"ק אדמו"ר הזקן הביאו בבואו חזרה ממזריטש. ניגון הגעגועים של ר' מיכעלע מתחלק לשלש בבות:
[א] הבבא הראשונה מתארת את הגעגועים העזים. [ב] בבבא השניה משתקפת השמחה המאושרת בבואו למורו הבעל שם טוב. [ג] והבבא השלישית מביעה התעוררות הדבקות והמסירה והנתינה למורו הבעל שם טוב[3]. ·פעם התבטא כ"ק אדמו"ר הרש"ב[4] אודות ניגונו של ר' מיכעלע – שבניגון זה נרגש ה&#…

ניגון העמקה: פיענוח ממילים לתווים

תמונה
ב"ה הרה"ת לב לייבמן, מח"ס נגינה לאור החסידותולנגן בהיכלו פורסם בקובץ "הערות וביאורים" (אהלי תורה) גיליון פ' וישב תשע"ד
ברשימה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ בתיאור מל"ג בעומר תרנ"ו (נדפסה בספר השיחות תש"ו-תש"י בהוספות ע' 426) מסופר בין הדברים:

... כבר עברה שעה שני' אחר חצות וכ"ק אאמו"ר [הרש"ב] עודנו עומד בברכות יוצר, אם כי מנגן אחד הניגונים הישנים הרגיל בפי כל, הניגון הוא בעל שלש בבות,
בבא קמא מתארת חושב שכל עיוני ומתעמק בו ותנועת הבבא מתארת הירידה מעומק לעומק,בבא תנינא מתארת התרגשות והתפעלות על ההבנה השכלית שעומד בה[,]ובבא תליתאה מתארת את הכוסף והגעגועים בתשוקה למרחב ורום בלי סוף, ובניגון זה מתפלל כ"ק אאמו"ר, הנה בקולו הממושך חודר ללב השומעים בהדרת קודש.
[בסמוך לפני זה ברשימה הנ"ל מסופר, כי אדמו"ר מהר"ש העיד על בנו, אדמו"ר הרש"ב[1], ש"כאשר הוא מנגן ניגון – אז בכל תנועה נשמע ונרגש ביטוי מהלך נפשו של מי שחיבר את הניגון והנשמה של הניגון". ולכאורה התיאור שלעיל הוא דוגמא…

טעמי נגינה של תהלים

תמונה
ב"ה טעמי נגינה של תהלים - והניגון הודיעני ה' קיצי - הרה"ת לב לייבמן מח"ס נגינה לאור החסידותולנגן בהיכלו




מסורת אדמו"ר הזקן בכמה משיחות קודש אדמו"ר הריי"צ[1] מסופר אודות מסורת טעמי הנגינה של תהלים שהיתה אצל אדמו"ר הזקן, אשר מקובל ממנו כי הן משירי הלויים בבית המקדש[2]. בשיחות אלו מסופרים גם אי אלו פרטים על המשך המסורת מאדמו"ר הזקן לצאצאיו – לארבע דורות הבאים: אדמו"ר הזקן בעצמו טרח ללמד את מסורת הטעמים לבניו (אדמו"ר האמצעי, ר' חיים אברהם ור' משה) – דור שני, וכן לנכדו אדמו"ר הצמח צדק – דור שלישי, וגם לרב"ש ז"ל – בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק, בעל חוש בנגינה, שזכה בנערותו לקבל את טעמי התהלים מאדמו"ר הזקן שהקדיש לו יחס מיוחד – הרי דור רביעי. הרב"ש העביר את המסורת לאחיו הצעיר, אדמו"ר מהר"ש. נדמה, כי מסורת זו של נגינות התהלים אט אט פסקה במעבר שבין הדור הרביעי לחמישי[3]. ולכאורה, את הסיבה לכך ניתן למצוא בתיאורים הבאים, אודות אדמו"ר מהר"ש: "פעם כשאמר אדמו"ר מהר"ש חצי פסוק בתהלים …