ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

ב"ה
ניגון לר' זלמן זלטופולסקי
- ניגון געגועים, ניגון התקשרות, ניגון מחשבת דא"ח -
הרה"ת לב לייבמן

סיפורו של ניגון
אדמו"ר הריי"צ סיפר אודות המאורע בכמה הזדמנויות1, ובכל הזדמנות מופיעים פרטים שאינם במקומות אחרים. להלן סיפור הדברים המלא כפי שעולה ממכלול התיאורים:
בחורף שנת תרע"ג2, כשהיינו במענטאן3 – צרפת – הלכתי פעם עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק  (הרש"ב) לטייל על שפת הים (כיף ימא4). בפינת זוית של נוף טבע מפליא, בין הים ואילנות היער, הראה לי הוד כ"ק אאמו"ר ספסל אחד בין סבכי היער, וסיפר לי אשר על ספסל זה ישב מלפנים – בחורף שנת תרמ"ה, שלש שנים לאחר הסתלקות אדמו"ר מוהר"ש נ"ע5 – החסיד ר' זלמן זלטופולסקי כשהוא מעמיק במחשבותיו. בשעת מעשה הרהר ר' זלמן במאמר חסידות ששמע מאדמו"ר המהר"ש, ושר את הניגון הנ"ל בדביקות גדולה כמה שעות רצופות.
ר' זלמן הגיע אז למענטאן במעיל פרווה6 כי נסע מרוסיה בעת הקור הגדול (במענטאן האויר חם גם בחורף). הוא הגיע בשחר מוקדם, ולא היה שייך שיכנס מיד אל אאמו"ר, הוא נכנס אל הגינה של הבית איפה שהאבא שהה, התיישב על ספסל והחל לנגן בדביקות. בשעה שש-שבע [בבוקר] שמע כ"ק אאמו"ר קול נגינה, בקול מוכר כקולו של זלמן זלטופולסקי, כ"ק אאמו"ר יצא אל הגינה7, ותיכף ראה את ר' זלמן יושב על הספסל תפוס במחשבותיו ומנגן ניגון כה בלבביות. כ"ק אאמו"ר לא חפץ לבלבלו מדביקותו והשאירו כך בלי שיבחין בו.
כ"ק אאמו"ר הביט בפניו וראה שעיניו סגורות ודמעות זולגות על לחייו וכולו לוהט בניגון חב"די זה. אמר כ"ק אאמו"ר: "במבט עליו – על ר' זלמן – משתקפים חיי הגעגועים של חסיד, אשר איבד את הרבי שלו בגוף לפני כמה שנים, ובציור הרוחני – כאילו עומד לפניו".
מאוחר יותר, אאמו"ר שאל את ר' זלמן – על איזה מאמר הוא חשב בשעת הניגון. ר' זלמן לא היה רך לב בטבעו [בכלל חסידי קרמנצ'וג רחוקים מרכות הלב8, ובפרט ר' זלמן], אף על פי כן כאשר אאמו"ר שאלו שאלה זו, הוא נשפך בדמעות חונקות נשימה כך שלא יכל לדבר. כאשר ר' זלמן נרגע אמר, שהרבי (מוהר"ש) אמר מאמר זה וזה, בשבת זו וזו.

·           לשמיעת הניגון בביצוע "אוצר ניגוני חב"ד" לחץ כאן.
·           בספר הניגונים9 נאמר: הניגון הזה משמש הבעה נאמנה לגעגועי וכיסופי הנפש החבויים בעמקי ובמסתורי הלב, ומעורר זכרון ימים נעימים ובהירים במחזה אלקית נהדרה.
·           את ניגונ[י] ר' זלמן זלטופולסקי היו מנגנים לפני אדמו"ר מוהר"ש10.

דמותו של חסיד מלחין
החסיד ר' שלמה שניאור זלמן זלטופולסקי מקרמנצ'וג. מחסידי אדמו"ר מוהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.
כך מתארו אדמו"ר הריי"צ11: החסיד ר' זלמן זלטופולסקי, מלבד היותו בעל-מוחין גדול ורכש לב חסידי רחב, היה מתון ומסודר ביותר. והיה מקושר בהתמסרות אל אדמו"ר מוהר"ש. כל מעשיו של ר' זלמן היו במתינות, בהתבוננות שכלית. לכל דבר היתה לו גישה מסודרת של השכלה חב"דית. סדר מיוחד היה אצלו בנסיעות לליובאוויטש להיות אצל הרבי, כמה זמן להעביר שם ומתי לחזור מליובאוויטש. ר' זלמן היה אחד מבחירי המשכילים בחסידות ובעלי העבודה, אצלם הנסיעה לליובאוויטש, שמיעת חסידות וכניסה ליחידות היוו חוויה נפשית שתפסה את המקום הנעלה ביותר בחיים.
ובמכתב לבנו של ר' זלמן (הלל זלטופולסקי) מתאר אדמו"ר הריי"צ12: אביו החסיד ז"ל היה כל כך שקוע בעניני דא"ח, זכרוני שכשהיה בא לליובאוויטש אפילו בימות החול היו מדברים [אדמהר"ש ואדהרש"ב] עבורו ביחוד מאמרי דא"ח13.
במכתב אחר14 מתאר אדמו"ר הריי"צ את אופן תפילתו של ר' זלמן בהרגש אלוקי, בישבו שעה ארוכה עטוף בטלית ומעוטר בתפלין ומתבונן בהשגה עיונית של תורת החסידות, ובהגיעו לנקודת ההכרה במי שאמר והיה העולם, היה צועק בצעקה חרישית מנהמת הלב. תפילתו של ר' זלמן היתה ע"ד תפילתו של החסיד המשכיל הנודע ר' חיים בער ווילנסקי, מהבעראלאך הנודעים של קרמנצ'וג.15

בפתיחת הניגון: משקל חפשי. בתווים שבספר הניגונים המשקל נרשם לכאורה מאד שלא במדוייק.
סיומת הניגון: שתי תיבות אחרונות המסיימות את הניגון, זהות לסיומת של ניגון הכנה למאמר הנהוג באנ"ש (ניגון ק"כ בספר הניגונים).
סולם מוזיקלי: פריגיש, סולם יהודי מסורתי-עתיק.




[1]  בשיחת י"ג תמוז תרצ"ב (נדפס בספר הניגונים במפתח לניגון ס"א); ספר השיחות תש"ז ע' 69; שם ע' 107.
[2]  בספר הניגונים שם: תרע"א, וכנראה שזוהי טעות. אדמו"ר הרש"ב שהה במענטאן מכ"ב שבט עד ר"ח ניסן תער"ג (אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ב ע' תרפט. שם ע' תשד). וראה קונטרס חנוך לנער ע' 15: תרע"ג — לרגלי בריאותו מבלה ימי החורף במענטאן. ובאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' רצג: "בחורף תרע"ג נסעתי לבקר את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה זי"ע, שהי' אז במענטאן — צרפת — והיינו מטיילים על כיפא דימא, איזה שעות ביום, וזכיתי לשמוע דברים שלא שמעם איש", עיי"ש. וראה פרטים נוספים בזה שם כרך י"ד ע' תלז – ושם נזכר גם ביקורו של ר' זלמן זלטופולסקי.
[3]  מענטאן היא עיר מרפא (קורארט) בדרום צרפת, 30 ק"מ מהעיר ניצה (ניס), ושוכנת על ה"ריביירה הצרפתית" שעל חוף הים התיכון.
[4]  אודות ענינו וסגולתו הרוחנית של כיף ימא – ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך י"ד שם.
[5]  הסתלקות אדמו"ר מוהר"ש היתה בי"ג תשרי תרמ"ג.
[6]  לכאורה צריך עיון מה בא להשמיענו תיאור חיצוני זה. ואולי בא להפליא את גודל דביקותו של ר' זלמן, שישב כמה שעות טרוד במחשבת דא"ח – כל זה למרות טורח הדרך שהגיע זה עתה ממרחקים, ואף לא שת ליבו לכך שהיה לבוש מעיל חם בסביבה חמה, כעין 'התפשטות הגשמיות'.
[7]  בנוסח אחר: כ"ק אאמו"ר הרגיש בו בהלכו מטייל בדרך זו.
[8]  ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב ע' שסח ואילך (ע"ד הבערעלאך שהיו אבירי לב).
[9]  ח"א ע' נד.
[10]  אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ב' ע' תמו.
[11]  ספר השיחות ת"ש ע' 162 [בלה"ק ע' קסה].
[12]  אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ב' ע' רס.
[13]  עיי"ש דוגמא ממאמר שנאמר עבורו: המשך מים רבים תרל"ו פל"ז. ועד"ז בספר השיחות ת"ש ע' 162 – על מאמרים משנת תרל"ז ותרל"ח. וראה ספר השיחות תש"ג ע' 104 [לה"ק ע' קט].
[14]  אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ד' ע' שצח. בספר השיחות תש"ו-תש"י ע' 107 מדובר על החילוק בין ר' זלמן זלטופולסקי לבין החסיד ר' יעקב מרדכי מפולטווה (ששניהם קבלו מאדמו"ר מהר"ש בקבלה פנימית, אך הרי"מ קיבל בלב ומהלב זה הגיע למוח, ור' זלמן קיבל במוח, ומהמוח זה הגיע ללב). ואולי חילוק זה מתבטא גם בניגוניהם, בין הניגון הנ"ל של ר' זלמן לבין הניגון של ר' יעקב מרדכי (ניגון מ"ה בספר הניגונים).
[15]  תקצ"ז – תרנ"ג. ראה אודותו פרדס חב"ד גיליון 5 עמ' 61 ואילך.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

ניגון לר' אשר מניקולייב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון כלות הנפש

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון דונאי