רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2016

ניגון הנרות הללו: ניגון לאור הנרות

תמונה
ניגון הנרות הללו: נוי מצווה ניגון "הנרות הללו" הנהוג בחב"ד, ניגון ארוך ומסולסל, מבליט בתנועותיו את היופי המוזיקלי. אמרו חז"ל – התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה יפה, לולב יפה, שופר יפה. נוי המצווה מבטא את ההידור והיוקר בה האדם מקיים את המצווה. אלא שבליובאוויטש, לא הידרו כל כך בנוי החיצוני של המצווה, כי אם בנוי והדר הפנימי. מסתבר כי גם בהדלקת נרות חנוכה יש נוי מצווה. הנוי מצווה הגשמי הוא לעשות מנורה יפה, חנוכייה יקרה מכסף מעשה ידי אומן. הנוי הפנימי של הדלקת נרות חנוכה, יכול להתבטא בניגון של הנרות. כן, אדמו"ר הרש"ב אמר כי "ניגון בכלל הוא ענין של יופי, שמביא לידי התגלות היופי שבנפש, והסדר שבניגון ענינו – כליל היופי". בפרטיות יותר, בחסידות מבואר כי כמו שהיופי בציור בא מריבוי צבעים שונים המתכללים יחד, כן גם בניגון – היופי מגיע מריבוי תנועות שונות והתכללותן בניגון אחד. ניגון "הנרות הללו", לכאורה אינו נמנה על "ניגוני עבודה", ניגוני העמקה והתבוננות. אולי הוא לא מתאים לתפילה ספוגה באהבה ויראה החב"דיים המקוריים. אולם, ניגון הנרות הלל…

להדק חגורות: ממריאים אל ניגון 4 בבות

תמונה
הגלגלים מתנתקים מהקרקע אדמו"ר הזקן סידר את הניגון כך שהוא מרומם את האדם משלב לשלב. באופן כללי, העלייה הזו מתחלקת לשני שלבים: שלב ראשון זה להתנתק מן ה"למטה", כמו ספינה שעוזבת את החוף ומתחילה לנוע אל תוך הים, וכמו מטוס ברגע עקירת הגלגלים מן הקרקע בשעת ההמראה. השלב השני הוא ההגעה אל הלמעלה, להגיע אל היעד. שתי הבבות הראשונות בניגון עוסקות בהתנתקות והתרחקות מן החול, מהוויות הגוף. תקשיבו היטב לתחילת הניגון ותשמעו בו את הצעד הראשון של הדחיפה, לזוז מן המקום הראשון. ואילו שתי הבבות האחרונות הן ההתרוממות וההתכללות למעלה, אל תוך הקודש. ניגון רק לתאריכים מיוחדים?! ממש כך! מכיוון שניגון ארבע בבות מכוון כנגד ארבע אותיות שם הוי'. וכמו שאת שם השם אסור לומר לשוא, אלא רק בהקשר של פסוק או ברכה, כך גם את הניגון הזה שהוא ביטוי של שם השם, מנגנים בהזדמנויות המתאימות לכך, בזמנים של עת רצון משום "שהוא פועל רעש גדול למעלה". רוצים לדעת מהם התאריכים בהם מנגנים את הניגון? כנסו לכתובת שלמטה ותורידו את הלוח שנה הפופולרי לניגון ד' בבות שהפקנו. לפעול גאולה עם הניגון י"ט כסלו הוא ראש ה…

ניגון המקהלה: 4 אסטרטגיות לכיבוש יעדים

תמונה
חשבתם פעם לשם מה היתה לאדמו"ר האמצעי,  רבי לאלפי חסידים,  מקהלה מפוארת ומלכותית של עשרות נגנים ומשוררים,  שהיו רוכבים על סוסים תוך כדי ניגון, 
ומפליאים את כל הסביבה בניגוניהם העשירים? 

האדמו"ר האמצעי הוא האדמו"ר השני של חב"ד, שמתאפיין בהרחבה והעמקה של החסידות.  אז לשם מה מקהלה ותזמורת?  המקהלה כולה נועדה לתת כח לחסידים בעבודת ה' שלהם,  "בואו לפניו ברננה".

הניגון המרכזי שמאפיין את המקהלה 
נקרא ניגון "הקאפעליא" (מקהלה בלע"ז).  הוא טומן בתוכו 4 חלקים,  ובכל חלק אסטרטגיה אחרת לכיבוש הנפש הבהמית, 
כך אומר אדמו"ר הריי"צ.
היום, נהפוך לטקטיקני מלחמה ונקבל 4 כלים שונים לנצחוןכל תחום על פי הניגון. החלק הראשון בניגון מלמד על מהות העבודה,  בשביל לנצח יש להתמסר, להכנס לגמרי אל תוך העניין.  כשמתמסרים לברר את היצר, משקיעים לב ומחשבה על כך,  זה לכשעצמו נותן כוח לנפש האלוקית לנצח.  ובחיים - כל תחום אליו מתמסרים ומשקיעים - בעז"ה מצליח.
החלק השני בניגון מאפשר לעשות סדרי עדיפויות נכונים בחיים:  מאפשר לטעום את הטוב טעם של אלוקות  ולהכיר איך שעניני החומריות של הנפ…

תכירו את ניגון הניצחון

תמונה
לכבוד ראש חודש כסלו


כך הולחן ניגון ראש חודש כסלו, שמהווה ניגון הודיה על החלמתו של הרבי בשנת תשל"ח: זה היה לקראת ר"ח כסלו תשמ"ג, 5 שנים לאחר ראש חודש כסלו תשל"ח, בו הרבי יצא לראשונה מ-770 לביתו, לאחר האירוע בשמחת תורה באותה שנה.
בשעת המתנה לכניסת הרבי להתוועדות כ"ף מרחשון אותה שנה, עשרה ימים לפני היום הבהיר, שאל הרב שרגא פייטל את חברו והחברותא שלו ר' אברהם חריטונוב שהיה אז לצידו, מדוע לא הולחן עד כה שיר הודיה על הנס של ר"חכסלו. וכמו שפעם, חסידים היו מחברים ניגון חדש לכבוד תאריך חסידי שהתחדש, וזה היה פועל בקרב החסידים ריענון וחיות גדולה בהקשר לאותו תאריך.
נענה ר' אברהם, שזה הרי היה בדורות הקודמים, ואילו כיום - מי יוכל לחבר ניגון חדש שיתקבל. אמנם הרב שרגא עמד על שלו ואמר שגם היום זה אפשרי לחבר ניגונים חדשים.
אמר ועשה, ובמקום החל במלאכה ביחד עם ר' אברהם, ובשעה עד לכניסת הרבי להתוועדות הספיקו ליצור התחלה של ניגון ועשו לעצמם סימנים כיצד לזוכרו, ולאחר ההתוועדות הלכו להמשיך לעבוד על הלחנת הניגון אל תוך הלילה, עד שהתקבל ניגוןר"חכסלוהמוכר היום.  עשרה ימ…

4 חידות של הרבי על נגינה

תמונה
ב"ה

הניגון בלוח היום יום



בוידאו זה תגלו 4 יסודות חשובים:
1. הקבלה בין השתלשלות המוזיקה בעולם לבין השתלשלות המוזיקה אצל אבות החסידות
2. התובנה, שכל יצירה מוזיקלית נושאת תוכן ומבטאת משהו
3. כוחו של הניגון במלחמת היצרים
4. סגולתו של הניגון להדיח את הנשמה
כל זה מן התורה מניין?
כל התשובות בקטע זה.

לקבלת סדנת ניגונים וירטואלית במתנה

הידעת? במקביל ללוח היום יום, הרבי ערך באותה שנה לוח עם דינים ומנהגים באנגלית לילידים, וכל שבוע שיבץ חידה לפרשה. החידה שהרבי שיבץ לפרשת בראשית הייתה: מי היה הכנר הראשון בעולם? זו היא חידה לילדים על פשוטו של מקרא, ואילו בלוח היום יום נראה חידות בעלות משמעות פנימית ומהותית. וידאו זה הוא קטע מתוך סדנת ניגונים שהרב לייבמן מעביר בפני קהלי אנ"ש.


ניגון ושמחת בחגיך

תמונה
ניגון "ושמחת בחגיך"
ניגון "ושמחת בחגך" של חב"ד, ניגון עתיק, שהמילים "ושמחת בחגך" הותאמו לו ע"י קהילת חב"ד וותיקה בארץ ישראל. כך נרשם על גבי העטיפה של תקליט ניח"ח #6, שניגון זה נבחר להיות הניגון הראשון בתקליט, ועל פניו של התקליט מופיע ציור של חסידים רוקדים, והפסוק "ושמחת בחגך - והיית אך שמח". בהתוועדויות של הרבי בכתובים - לא נמצא זכר לניגון "ושמחת בחגך" לפני שנת תשכ"ח. מסתבר שהניגון הזה הושר עד אז ללא מילים, בתור "ניגון שמח", ובעקבות תקליט ניח"ח הנ"ל שיצא לאור בשלהי תשכ"ז ע"י חסידים מארץ ישראל (כדלקמן), הניגון קיבל פרסום בדמותו החדשה עם המילים של "ושמחת". בשנים הבאות, הניגון הופך לחלק בלתי נפרד משמחת יום טוב. המצוות-עשה דאורייתא של "ושמחת" - שתקפה בכל יום טוב וחול המועד, קיבלה ביטוי בניגון קבוע. המיוחד הוא, שהרבי בעצמו היה מתחיל את הניגון באופן קבוע. בליל יו"ט של סוכות הרבי היה מכריז שלוש פעמים "גוט יום טוב" (כנגד שלוש פעמים שמחה שאמורה בחג הסוכות) ומי…

ניגון אדמו"ר הזקן לתפילת ראש השנה

תמונה
ניגון נשיאי חב"ד לתפילות ראש השנה מהו הניגון הלא מוכר שנכלל בעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, שמיוסד על הנהגת הבעל שם טוב והרב המגיד, ושזורים סביבו סיפורים נפלאים אודות הרבי הרש"ב בליובאוויטש, והרבי הריי"צ בחברון, ומה אמר עליו הרבי?
לשמיעת הניגון לחץ כאן
הרה"ת לב לייבמן מח"ס נגינה לאור החסידותולנגן בהיכלו
הניגון של רבותינו נשיאינו לראש השנה היום במדורנו לקראת ראש השנה מתארח ניגון מיוחד מאד, שכמעט ואיננו מוכר לקהל. זהו ניגון או יותר נכון "תנועה" של דבקות, שנמנית על אחד מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן. ניגון דבקות זה היה אדמו"ר הזקן – ואחריו נשיאי חב"ד שבכל דור ודור – מנגנים אותו בתוך תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, ובמיוחד בתפילת ערבית של ליל ראשון של ראש השנה ולפני תקיעת שופר בשני הימים של ראש השנה. כך נאמר בספר הניגונים במפתח לניגון זה, ניגון ט'.
הניגון אצל אדמו"ר הרש"ב: תיאור מאלף לפנינו תיאור מכלי ראשון "מזכרונותיו של אחד התמימים" שנכח במקום, מתפילת אדמו"ר הרש"ב בלילה ראשון של ראש השנה תר"ס[1]: "... …