דעם רבי'נס ניגון

דעם רבי'נס ניגון: הניגון של הרבי




בכתבה שלפנינו לא ידובר על אחד מעשרת הניגונים שהרבי לימד בשמחת תורה. מדובר כאן על ניגון שמחה ידוע ושגור בפי כל, שנבלע בספר הניגונים בתוך קומץ "ניגוני ריקוד" הסובבים אותו, אך באמת מאחורי הניגון יש סיפור מיוחד, שגרם לתמימים ב-770 בשנות היו"ד לקרוא לניגון זה "דעם רבי'נס ניגון", הניגון של הרבי.


הסיפור קשור לתקופה שלפני הנשיאות, תקופה שהרבי הגיע לארה"ב, ויחד עם זה סיפור זה הוא מיוחד ביותר, שמראה על קשר בלתי רגיל בין הרבי לבין הניגון.
הסיפור הזה סופר ע"י הרב לייבל שי' גרונר, מזכירו של הרבי, שזכה באותם ימים לשהות ב-770 בתור ילד ולאח"כ בתור נער בר מצווה ותלמיד בישיבה. וכה הוא מספר:
אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרבי (בשנת תש"ב, חג הסוכות הראשון לבואו של הרבי לארה"ב) שבאחד הלילות של שמחת בית השואבה יערוך התוועדות מיוחדת בשביל כל תלמידי ניו יורק - לא רק בשביל חב"ד. בלילה שנקבע לכך, הרבי נכנס לסוכה, עשה 'לישב בסוכה' על לעקאח, מילא כוס גדולה בלחיים עד למעלה, ולאחר ששתה רוב כוס, אמר שיחה, ולאחר השיחה - החל לנגן ניגון. כעבור רגעים אחדים הרבי זינק מן הכסא והתחיל לעשות הקפה סביב השלוחנות במשך כרבע שעה. בתום הריקודים הרבי הכריז כמו בשמחת תורה: "עד כאן, הקפה א'!". שוב מילא כוס שלמה של לחיים, שתה רוב כוס, ואחרי שיחה נוספת - החל שוב את אותו הניגון, ובסופו הכריז - "עד כאן, הקפה ב'!". וכן הקפה ג' והקפה ד', הכל באותו הניגון. בסיום הרבי אמר, ששלוש ההקפות האחרונות הוא יסיים בשמיני עצרת.
בשמיני עצרת הרבי המשיך את סדר ההקפות, - הקפה ה' ו' ז' רק בניגון זה.
סדר זה חזר על עצמו בתש"ג, תש"ד, תש"ה, תש"ו, תש"ז, תש"ח, תש"ט ותש"י - רק בניגון זה.
]בתור מאמר המוסגר, הרב גרונר אומר: אנחנו היינו שוטים, וחשבנו שהרבי יודע רק ניגון אחד... ובשמחת תורה תש"ג, אדמו"ר הריי"צ שאל האם יש בקהל מי שיודע לנגן את הניגון לר' מיכל מזלוטשב, ואף אחד לא ענה, ואז הרבי ניגן את הניגון של ר' מיכל, ואדמו"ר הריי"צ הפטיר שהרבי ניגן בנוסח, שעליו אמר אדמו"ר הרש"ב שהוא הנוסח הכי נכון, ואמר לרבי שילמד את הניגון לחסידים. אז ראינו שהרבי מכיר גם ניגונים נוספים...]
בכל אופן, היות והרבי ניגן את הניגון הזה באופן קבוע במשך אותן שנים וראו על הרבי משהו יוצא מן הכלל בשעת הניגון, קראנו לו "דעם רבי'נס ניגון". עד כאן סיפורו של הרב גרונר.
כידוע, הרבי הסתיר את עצמו מאד באותן שנים, ויכול להיות שהנהגה כזו - לתת מקום למחשבה שהרבי מכירניגון אחד בלבד - זה חלק מהסתרת עצמו במסווה של איש פשוט, אמנם עצם זה שהרבי בחר דווקא בניגון זה, מראה על יוקר מיוחד של הניגון אצל הרבי.
בפרט לאור דברי אדמו"ר הריי"צ, ש"ניגון מכוון" זה הוא לא רק ניגון שהולחן ע"י רבי, אלא גם ניגון שהרבי בחר בו לנגנו: בחירת הרבי לנגן את אותו הניגון שבע פעמים רצוף בהתוועדות, ולחזור על סדר זה במשך כמה שנים, מלמדת על הניגון, על טיבו של הניגון ועל היותו ניגון מכוון, ומעל הכל - "דעם רבי'נס ניגון, "הניגון של הרבי.
בספר הניגונים כרך ראשון - שיצא לאור בתש"ט - מובא ניגון זה בחטיבה של עשרה ניגוני ריקוד, ניגון מספר קס"ז.
בסדרת "ניגוני התוועדויות" (#2, #3, #6) קיימות מספר הקלטות בהן שומעים את הרבי מנגן ניגון זה - זה יכול להכניס אותנו במידה מסוימת לאווירה של הסיפור. בסדרה הנזכרת, מכונה הניגון בשם "ניגון שמחת תורה מניקולייב", מה שמצביע על מוצאו של הניגון, כמו ניגונים נוספים שהרבי "לקח" מניקולייב.

'הקפות' בתוך ניגון
זהו ניגון שמתאים במהותו ל"הקפות": צורתו של הניגון היא הקפות וסיבובים: כל בבא משלושת בבות הניגוןהיא הקפה אחת, סיבוב אחד בצלילים. תנועה של סיבוב, אחריה תנועה של סיבוב בהילוך גבוה יותר, ועד לתנועה של סיבוב בהילוך השיא, וחזור חלילה - סבב של סיבובים, הקפה של הקפות עד אין מעצור.
אפשר לראות דימוי מוחשי ל"סיבובים" מוזיקליים אלו שבניגון - מלבד ההקפות סביב בימה - לסיבוב של עידוד עם היד. עם כל בבא בניגון, סיבוב היד מתרומם יותר גבוה.

הרבי מדבר על כך, שע"י ניגון של רבי, מתקשרים לרבי באופן עמוק יותר מאשר ע"י תורתו של הרבי. סיפור זה פותח לנו ניגון חדש, שדרכו אפשר להתקשר לרבי, לקבל את העידוד של הרבי, לקפוץ על העגלה ולהישאב בתוך הסערה הטובה, הריקוד שמביא אותנו אל תוך הגאולה. אמן!


לקבלת סדרת הוידאו הפתוחה
"מוזיקה בת 3000 שנה"
ובה כל הסודות על מקהלת הלויים בבית המקדש
הכנסו לקישור:negina.ravpage.co.il/Mikdash 

תגובות

  1. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
    תשובות
    1. ב"ה
      הניגון הזה:
      http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=222
      ויש כמותו כמה וכמה בין אלו שציינת.
      הצלחה רבה

      מחק
  2. יש להוסיף שניגון זה הי' הרבי מתחיל בכל שנה בליל שמע"צ ובליל שמח"ת לאחר קדיש תתקבל בסיום תפילת ערבית לפני צאתו מבית הכנסת (שאז היו מכינים את בית הכנסת להקפות). הי' הרבי מתחיל ממקום עמידתו את הניגון הזה, והי' נוהג להתחיל אותו מהבבא השני' שמתחיל גבוה יותר, וזה סימל את ההתחלה של שמח"ת, והי' נותן את הטון לכל השטורעם של השמחה של שמח"ת.
    דרך אגב: לא יתכן שהיו קוראים לניגון זה "דעם רבינס ניגון" לפני הנשיאות, וכנראה קראו לו "דעם רמ"ש'ס ניגון" כפי שהי' הרבי נקרא לפני הנשיאות.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

כתבות נבחרות

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

ניגון לר' אשר מניקולייב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

ניגון דונאי

תכירו את ניגון הניצחון