ניגון געגועים: מליובאוויטש לכפר הרא"ה
ב"ה
מתוך אלבום "הבן יקיר לי", ניגונים בניחח של פעם
מאת הרב מנחם מענדל עמאר
חליל צד: הרב לב לייבמן
ישנו
ניגון מפורסם, שמופיע בספר הניגונים חב"ד (בשם 'ניגון לשבת ויום טוב' מספר
צ"ב), ומנגנים אותו בכל בתי הכנסת של הקהל ה'דתי לאומי' בקבלת שבת, מיד אחרי
הפיוט של "ידיד נפש". הדבר הוא מעניין כשלעצמו, ששרים ניגון זה בתור
"ניגון ללא מילים", לכאורה ללא קשר מיוחד לנעימת הפיוט שלפניו שלאחריו,
נוהג שאיננו שגרתי כל כך בפרט בקהילות מחוץ לחב"ד.
אם
עדיין יש לכם ספק, האם ניגון זה מקורו בחב"ד או שזהו "ניגון כללי",
אנחנו חושפים כאן לראשונה את סיפור גילגולו של הניגון.
וכך
מספר הרב נחמיה שמרלינג, שליח הרבי בכפר יונה אה"ק ת"ו:
בשנת
תשמ"ד הייתי מוסר בקביעות שיעור תניא מטעם את"ה, בישיבת כפר הרא"ה
(כפר הרואה). הרב משה צבי נריה (במקור: מנקין. תרע"ג - י"ט כסלו תשנ"ו)
שתמך מאד בקיום השיעור והגן עליו בחירוף נפש נגד כל המונעים והמעכבים, נהג לשבת
איתנו בהתוועדויות, וכך זכיתי לשמוע ממנו כל מיני סיפורים ממקור ראשון.
באחת
ההתוועדויות סיפר, שבביתו ברוסיה היה קרוב מאד לחב"ד, בפרט בהיותו בן למשפחת
מנקין - צאצאים לחסיד של אדמו"ר מהר"ש, ושם ספג ניגונים חב"דיים רבים.
בשנת תר"ץ עלה הרב נריה לארץ ישראל ונמנה על תלמידיו של הרב קוק בישיבת 'מרכז
הרב', וכאשר בשנת תרצ"ד ביקש ממנו הרב קוק לנסוע ל"שבת חיזוק" לכפר
הרא"ה - שאך זה עתה עלו על הקרקע (כפר הרא"ה, כפר על שמו של הרב קוק,
נוסד בכסלו תרצ"ד), ישב איתם הרב נריה בליל שבת ולימדם את הניגון הזה, ומאותה
שבת פשט הניגון לכל קהילות המזר"חי ומושר על ידם בקביעות בכל בתי הכנסת טרם
קבלת השבת.
- הרב
נריה היה מייסד תנועת הדתי בני עקיבא, בשנת ת"ש ייסד את ישיבת בני עקיבא בכפר
הרא"ה, ונחשב לאבי דור הכיפות הסרוגות. מכאן - לא ייפלא כיצד הניגון שהוא
לימד, אכן התפשט ונקבע בכל הקהל הדתי לאומי.
עד כאן סיפורו של הניגון, כפי ששמע הרב שמרלינג מהרב נריה.
ובכן, ניגון זה מופיע גם בתקליט ניח"ח החמישי, והפעם
בשם "ניגון געגועים", על גבי העטיפה של התקליט נרשם: "נעימה
מלבבת בשלש בבות, שחוברה בראשית תקופת החסידות והמביעה תשוקה עזה להתעלות רוחנית".
ואכן, כבר על תחילת ופתיחת הניגון יש תנועה עקבית של שאיפה למעלה, שאיפה שבאה
לשיאה בחלק השלישי של הניגון.
הצטרף לשיחה