ניגוני ר' הלל מפאריטש: לכוון בשיר

ב"ה
ניגוני ר' הלל מפאריטש: לכוון בשיר

מי היה המשפיע שהורה לתלמידיו לחבר ניגונים? האם ניגונים שהלחין חסיד יכולים להיות ניגונים מכוונים? כמה ניגונים חיבר ר' הלל, מתי נגנו אותם ומה מיוחד בהם? מוגש לקראת היארצייט של ר' הלל בי"א מנחם אב.


הפתגם הבא הפך להיות מטבע לשון בעולם החסידי: "מי שאין לו חוש בנגינה אין לו חוש בחסידות". או בנוסח אחר: "מי שיש לו חוש בנגינה יש לו חוש יותר טוב בחסידות".
בעל הפתגם הינו החסיד הנודע ר' הלל מפאריטש שלרגל יום היארצייט שלו בי"א מנחם אב מוקדש מדורנו השבוע.
הרה"צ ר' הלל ז"ל בר' מאיר הלוי מאליסאוו מפאריטש (תקנ"ה – י"א מנחם אב תרכ"ד), מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, בצעירותו זכה לשמוע מאמר מאדמו"ר הזקן. ר' הלל שהיה רבה של בוברויסק ומחבר הספרים 'פלח הרימון'. (אביו, החסיד המקובל ר' מאיר מבראהין, היה מחסידי הרב המגיד).
תולדותיו של ר' הלל והסיפורים עליו רבים הם, הלוא הם לוקטו בספר "ר' הלל" ע"י ר' מרדכי ברוצקי שי'. אולם, הצד ה"מוזיקלי" של ר' הלל מתפרסם כאן לראשונה, סקירה מקיפה ושלימה על דמותו של ר' הלל בתור בעל מנגן שהיה בקי ומומחה ברזי הצלילים והתנועות המוזיקליות.

חי בניגונים

נתחיל בעובדה, שר' הלל היה מחבר ניגונים בעצמו.
ר' הלל היה מנגן 3 ניגונים קבועים לפני אמירת חסידות בשבת בסעודה שלישית, ועל כל ניגון היה חוזר 3 פעמים, ואילו ביום טוב – היו מנגנים אצל ר' הלל 5 ניגונים, ועל כל ניגון היו חוזרים 5 פעמים. סדר החלפת הניגונים הקבועים היה בשבת שאחר חג השבועות. כלומר, שנה שלימה היו מנגנים את הניגונים שנקבעו, ועם "קבלת התורה" מחדש, היה ר' הלל יוצא בניגונים חדשים.
והנה מה אמר עליו ידידו החסיד הגאון ר' אייזיק מהומיל: "אני חייתי את חיי בהשגה, ור' הלל חי את חייו בניגון ובריקוד".

ניגונים מכוונים

כאשר ביקש אדמו"ר הריי"צ לראשונה להעלות את ניגוני חב"ד על כתב התווים, הוא כתב רשימה של ניגוני האדמו"רים ושל ניגוני חסידים שעז רצונו לרושמם בתווים. לאחר רשימת ניגוני האדמו"רים, ניגוני ר' הלל הופיעו במקום ראשון ברשימת ניגוני החסידים. וכן התבצע בפועל בספר הניגונים (הן בחלק ראשון והן בחלק האחרון): ניגוני ר' הלל הם הניגונים הראשונים במדור ניגוני חסידים, לאחר ניגוני אדמו"רים וצדיקים. ולא בכדי.
ברצוני לציין כאן שתי נקודות ששופכות אור על העובדה שלניגוני ר' הלל יש מעמד מיוחד:
האחת, ר' הלל ידע להבחין אל תוך טהרתו הרוחנית של הניגון. כעין סימוכין אפשר להביא מן הסיפור, שכאשר ר' פסח מלוסטובקער שלח ניגון לר' הלל, הוא נענה (לפי אחת הנוסחאות), שזהו ניגון "ללא קליפת נוגה". ר' הלל מכונה בפי רבותינו נשיאינו בשם "הרב הצדיק", וכידוע שהגיע ע"י עבודתו לדרגת "צדיק" של תניא. היות ומחבר הניגון מכניס אל תוך הניגון את כל פנימיותו, כידוע, לכן חשיבות מיוחדת יש לעובדה, שניגונים אלו הולחנו ע"י צדיק שביטל את יצרו לגמרי.
הנקודה השניה, מקובל מרבותינו נשיאינו, שבדרושי החסידות שלו שמר ר' הלל על דברי הרב (נשיאי חב"ד), ועד כדי כך שמסיבה זו "לא לומדים חסידות של חסידים, מלבד חסידות של ר' הלל". ואם על אותיות הרב שמר ר' הלל בקפדנות כה רבה, ייתכן לומר שגם בניגוניו – נשמרת הכוונה הפנימית של ניגוני האדמו"רים.

מניין ניגונים

כמה ניגונים ידועים היום מר' הלל?
לפי מסורת הבעל מנגן ר' אליהו ליב רבקין ז"ל שקיבל מאבותיו בעלי המנגנים, ישנם עשרה ניגונים המיוחסים לר' הלל. ואם כי על פי התיאור הנ"ל, כי ר' הלל היה מתקן בכל שנה שלושה ניגונים חדשים, מסתבר שר' הלל חיבר הרבה יותר מעשרה ניגונים, מכל מקום יכול להיות שישנם עשרה ניגונים המיוחדים של ר' הלל שהם ניגוניו העיקריים לעומת שאר הניגונים שחיבר. (ועל דרך זה אפשר ליישב גם את סוגיית עשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, שאמנם במסורת מקובלים בידינו יותר מעשרה ניגונים המיוחסים אליו, מכל מקום יש את עשרת הניגונים העיקריים שלו, המכוונים לעשר ספירות).
בספר הניגונים נמצאו שבעה ניגונים מר' הלל (ניגונים לה-לט, ריד-רטו). לפי ר' דוד הורוויץ מיוחסים אליו גם ניגונים נוספים מספר הניגונים ששמו של ר' הלל לא צויין עליהם (ניגונים עח, פו-פח, צא, רפו, ויש אומרים רצב, רצט-ש).
בין ניגוני ר' הלל נמנה גם ניגון "אזמר בשבחין" שנהוג לשיר בקהילות אנ"ש בסעודת ליל שבת (ניגון מס' מח). מספרים שגם ניגון "ממצרים גאלתנו" היה חביב על ר' הלל, והביאוהו חסידי ניקולייב לאדמו"ר הרש"ב בפסח תר"ע (חב"ד-פדיה). בכתבה על ניגוני ר' פסח מלוסטובקר שפורסמה במדור זה לפני מספר חודשים מובא הסיפור איך שר' פסח היה שולח בקביעות ניגונים לר' הלל.

מחנך לניגונים

מלבד החוש האישי שלו בנגינה, ר' הלל היה גם מורה לאברכים – המחונכים שלו – לחבר ניגונים. בכלל זהו חידוש גדול, שההדרכה שלו הייתה לא רק בנוגע לעניין הנגינה בפועל, אלא אף לדבר כה עמוק של לחבר ניגון חדש, שלזאת צריך להיות לא רק בעל חוש בנגינה בכלל, אלא עם כוח ה"חכמה" בניגון, שממנו באה ההמצאה של ניגון חדש.
לדוגמא – בין מחונכיו של ר' הלל נמנה ר' אשר גרוסמן שו"ב מניקולייב, שבין היתר היה ידוע בחוש הנגינה שלו, וישנם כמה ניגונים שקשורים אליו (ניגונו המפורסם התארח מכבר במדור זה). לפי מסורת משפחת חריטונוב, היה ר' אשר שותף לחיבורם של כמה מניגוני ר' אהרן חריטונוב, כולל ניגון "הבינוני", שר' אהרן לקח את ר' אשר כאישיות מזקני החסידים, בתור "גדול עומד על גביו" בשעת חיבור הניגון.

אורות דתוהו בכלים דניגון...

בטרם בואי לכתוב על האיפיון המוזיקלי של ניגוני ר' הלל, פניתי אל ידידיי הוותיקים בתחום לשמוע את חוות דעתם.
הנה מדברי המוזיקאי החסידי ר' מרדכי ברוצקי, שהוציא לאחרונה אלבום ניגוני ר' הלל:
בניגוניו של ר' הלל בולט במיוחד החיבור בין העוצמה של עבודת המוחין לבין התפעלות המידות. ישנם ניגוני רגש חזקים של השתפכות הנפש ובהם מודגשת המלודיה הכובשת ולא כל כך באים לידי ביטוי הסדר והקצב. ישנם ניגונים אחרים, שבהם הכל מסודר ומאורגן, אך הביטוי הריגשי יכול להיות פחות עוצמתי. הניגונים של ר' הלל משלבים באופן בולט גם את הביטוי הרגשי העצום ויחד עם זאת ישנו סדר ואירגון. הרגש נבנה בהדרגתיות באופן עיקבי, קומה אחר קומה, וזה לוקח זמן.
כאשר הקלטנו את הניגונים ראינו שאי אפשר להקליט אותם בחלקים ואז "לתפור" ביחד בעריכה, כמו שעושים הרבה בהקלטות אולפן. הניגון, למרות האורך, בנוי כחטיבה אחת ארוכה וחייבים לעשות כל ניגון ב"טייק" אחד, נגינה מהתחלה עד הסוף, אחרת מאבדים את הקו ההדרגתי הפנימי של הבנייה הרגשית של הניגון. אפשר לומר על ניגוניו של ר' הלל – "אורות דתוהו בכלים דתיקון". עוצמה רגשית אדירה אבל בכלים של מבנה וקצב מסודרים.
מדברי המוזיקאי החסידי ר' אלאור ולנר, מחבר ספר התווים של ניגוני חב"ד שלימד את ניגוני ר' הלל לתלמידים רבים: ניגוני ר' הלל הם פשוט מוזיקליים יותר. שלא כמו בניגונים רבים, בהם החלק הראשון הוא רק חלק מבוא, והדינמיקה מתחילה בעיקר בחלקים מאוחרים יותר, בניגוני ר' הלל יש מרקם מוזיקלי עשיר כבר מתחילת הניגון.

לכוון בשיר: ניגונים פשוטים וניגונים עשירים

בנימה אישית, כאשר רכשתי את האלבום של ניגוני ר' הלל, הוא התנגן אצלי בבית במשך תקופה ארוכה, שוב ושוב. בתחילה חשבתי שניגונים כאלה בעלי עושר מוזיקלי יהיו מורכבים לתפיסה לילדים, אך הופתעתי כשגם הילדים קלטו את הניגונים והתחברו אליהם.
ובכן, אשתף אתכם בתובנות שלי ביחס לניגוני ר' הלל וערכם הרם, שבעצם עולים בקנה אחד עם הנאמר לעיל.
הדבר הבולט מיד הוא האורך של ניגוני ר' הלל: לעומת ניגונים רגילים שיש בהם שלוש עד ארבע בבות, ניגוני ר' הלל הם ארוכים יותר, יש בהם חמש בבות ומעלה. אולם ההבדל בינם לבין ניגונים אחרים ניכר כבר על התחלתם, כאמור לעיל. מה כל כך מיוחד בהם?
העניין הוא ככה: ישנם ניגוני חב"ד עמוקים מאד, שהעומק שלהם מתבטא דווקא בפשטות מוזיקלית. למשל, ניגון 'כלות הנפש' הוא פשוט למדי מבחינת התנועות המוזיקליות, הגאונות שלו טמונה דוקא בפשטות זו. בניגון מפולטווה, על שני הצלילים הראשונים של הניגון (שני צלילים בלבד!) אפשר להתמוגג לגמרי. ואדרבה: שימוש-יתר במוזיקליות, במרחב גדול יותר של צלילים ושל מהלכים בניגון, זה "מרבע" את הניגון ופוגם בעומק שלו. במקום עומק נשמתי, הניגון יהפוך ל"יופי" סתמי (ראה בהרחבה 'נגינה לאור החסידות' פרק עיבוד ניגונים).
בניגוני ר' הלל אנחנו עדים לדבר פלא. ניגוני ר' הלל משתמשים בכל ה"עשירות" המוזיקלית, בכל צלילי הסולם ובכל המרווחים, תנועות עולות ותנועות יורדות בהרכבה מוזיקלית מושלמת. כשאני מאזין לניגון של ר' הלל - ממש מתבקש לי כאן ליווי של מתזמורת סימפונית (אגב ר' הלל היה הרי מחסידי אדמו"ר האמצעי, בהם נהגה בקאפעליע, התזמורת העשירה בחצר הרבי). בד בבד, היה ר' הלל מגדולי החסידים, והיה רחוק מכל "יופי" חיצוני, וכולו היה מונח בדברי החסידות ששמע בליובאוויטש. כיצד יסתדרו שני הדברים יחד? מה לה לגאונות המוזיקלית הזו אצל עובד אלוקים?
וזה מחזיר אותנו בהשגחה פרטית אל המוזיקה של בית המקדש. בחסידות מבואר, ש"הלויים כאסף והימן וחבריו היו מזמרים ברוח הקודש, בכוונות עמוקות בסודות יחודים עליונים . . באופני פרטות מזיגת הקולות בניגונים" (מתוך מאמרי אדמו"ר האמצעי. ראה בהרחבה בספר לנגן בהיכלו). הלויים ודאי השתמשו בכל העושר המוזיקלי בשביל הכוונות האלוקיות. אם תרצו, הרי שר' הלל מפאריטש עצמו היה לוי, אבל גם בלאו הכי, ברור הדבר שאצל ר' הלל כל תנועות הניגון המגוונות והמסועפות היו מכוונות לתנועות של עבודת השם. דוגמת הלויים במקדש, ידע ר' הלל "לכוון בניגון" - לבטא בכל המרחב המוזיקלי העשיר את דברי החסידות.


מקורות: ספר השיחות תרצ"ז ע' 221. ספר השיחות תש"ג מהדורת לה"ק ע' קמב. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ס"ע תמה. לקוטי רשימות בספר הניגונים. רשימות הרב"ש ע' נ. ליקוטי סיפורי התוועדויות – גרינגלאס ע' 369. דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי ח"א ע' רלז. אהלי ליובאוויטש ח"ב ע' 48.

תגובות

כתבות נבחרות

דעם רבי'נס ניגון

ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים

ניגון ברכת כהנים

ניגון לר' מיכל מזלוטשוב

ניגון לר' אשר מניקולייב

טעמי נגינה של תהלים

ניגון כלות הנפש

ניגון לר' זלמן זלטופולסקי

תכירו את ניגון הניצחון

ניגון דונאי