ניגון קול דודי: לנקות את הנשמה
ב"ה
ניגון 'קול
דודי'
- מעשרת
ניגוני אדמו"ר הזקן -
הרה"ת
לב לייבמן
ניגון השעון המעורר
ניגון 'קול דודי', מעשרת הניגונים של אדמו"ר
הזקן על המילים משיר השירים - "קול דודי דופק וגו'", הניגון שדרכו
הקב"ה מקיש לנו בדלת, מקיש שוב ושוב ואינו מרפה, אינו מתייאש מאיתנו, מתוך
אהבה וחיבה - אל "אחותי רעייתי יונתי תמתי". בעיצומו של חודש אלול, חודש
החשבון והתשובה, נדמה שניגון זה הוא מתאים ביותר, ואולי גם "קול דודי"
מזכיר לנו במקצת את ה"אני לדודי", גם הוא משיר השירים.
ומה גם שהמילים "קול דודי דופק" באות
בהמשך ל"אני ישנה וליבי ער", במצב של שינה ותרדמה רוחנית, מצב של גלות
(שלכן שרו ניגון זה אצל הרבי בפורים, בהקשר ל"בלילה ההוא", שרומז על
הגלות). יש לכך דמיון מסויים אל השופר, שכברי הרמב"ם זהו ה"שעון
המעורר" של הנשמה, הקורא להתעורר מן השקיעה ב"הבלי הזמן". הוי
אומר, "קול דודי" הוא בתפקיד של קול השופר.
 |
| ההתעוררות על ידי שהמלך יוצא לשדה |
"פתחי
לי": פתחו לי כחודה של מחט
בליל שמחת תורה תשח"י ניגנו אצל הרבי את
הניגון "קול דודי", והרבי התייחס למשמעותן של מילות הניגון, הנה תמצית
הדברים:
המילים "פתחי לי" - מזכירות את מאמר רבותינו
ז"ל, "פיתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפיתחו של אולם". על האדם
לפתוח ולו פתח קטן ב"מחיצה של ברזל" המפסיקה בינו לבין אביו שבשמים, ובזאת
יפתחו לפניו שערי השמים. עד כאן נקודה אחת מדברי הרבי אודות הניגון.
אם כן יוצא, שבניגון "קול דודי", כאשר
האדם אכן עושה את הצעד שלו ופותח ולו כחודה של מחט, הניגון מסוגל לפתוח בפני האדם
"כפתחו של אולם", להרחיב לו ביותר וביותר.
כנגד ארבעה בנים
דיבר הניגון: לגלות את היחידה
באחרון של פסח תשכ"א, בהתוועדות, ניגנו אצל
הרבי את הניגון "קול דודי". הרבי התייחס באריכות לכך שהניגון הוא על
פסוק משיר השירים, ששיר השירים הוא בחינת "קודש קודשים", שהוא דרגת
היחידה שבנפש, וזהו "פתחי לי" - שהקב"ה מבקש לפתוח ולגלות את
היחידה שבנפש.
ובקשה זו היא מארבעת התארים "אחותי רעיתי יונתי
תמתי", שהם כנגד ארבע הבנים שבליל הסדר, שהן ארבע מדרגות שבבני ישראל: חכם, רשע,
תם ושאינו יודע לשאול. וכולם - ללא יוצא מן הכלל - נדרשים לפתוח פתח לה'. עד כאן
נקודה נוספת מדברי הרבי אודות הניגון.
לפי זה, הניגון הזה פונה בעצם לכל אחד ואחת
מישראל, בכל דרגא שלא יהיה מצד המצב הרוחני שלו והכוחות שלו, והניגון בא לעורר בו
את ה"יחידה" שבנפש.
אקונימיקה ושמה ניגון
את עצם הרעיון שניגון הוא מנקה את הנשמה, אנחנו
מוצאים כבר בלוח היום יום בחודש אלול: תהליך מליחה של בשר, "שרייה מליחה
והדחה" - זה שרייה בדברי הרב, יחידות, וניגון. יוצא שהניגון פועל הדחה,
הניגון הוא מדיח ומנקה את הנשמה. פתגם זה שובץ על ידי הרבי בשיעור החומש של שירת
האזינו. שירת האזינו היא שירה של תוכחה, ובהשקפה ראשונה, שירה ותוכחה אלו הם שני
הפכים זה לזה, ואולי רמז יש כאן בשירת האזינו, ששירה (ניגון) בכוחה וסגולתה לנקות
ו"לכבס" את הנשמה.
הביאור המסורתי והמפורט לתנועות ובבות ניגון
"קול דודי" של אדמו"ר הזקן נמצא בשיחת קודש של אדמו"ר הריי"צ
מיום שמחת תורה תרפ"ט. השיחה מובאת לפנינו במודגש, ובליווי דברי הסבר בדרך
אפשר.
בניגון "קול דודי" מנקה [בתרגום מדוייק יותר:
מגרד] אדמו"ר הזקן את הנשמה, מסיר את ה"סירכא".
מה זה "סירכא"? זוהי אחת מסימני הטריפה בתוך
ריאה של בהמה, כאשר דופן הריאה נדבקת לצלע הסמוכה לה (שו"ע יו"ד סימן
ל"ז). ברוחניות מבאר אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה, שבעיית ה"סירכא"
זהו כאשר נפש האדם נדבקת ונסרחת אחר החומריות, אחר התאוות.
... אדמו"ר האמצעי אמר, שהאבא – אדמו"ר הזקן
– היה יכול לחדור אל תוך ה"קרביים" של החסיד ולעקור משם את מה שלא מתאים,
באמצעות חסידות או באמצעות ניגון. וניגון זה (קול דודי) -
תובע.
הוא – הכוונה על החסיד – אומר: "מה אתה רוצה ממני?"
– כסוס שאינו רוצה ללכת, וכשרוצים להנהיגו נעמד הוא על רגליו האחוריות.
ואכן ניתן לשמוע, שהפתיחה של הניגון – של פניית הרבי
אל החסיד – היא החלטית ונחושה, לא נותנת מקום למנוס. ההתפתלויות של הניגון בתיבה השניה
עושות רושם של חדירה "אל תוך המעיים" והפיכתם כלפי חוץ. בחלקו השני של
הניגון, ה"תביעה" וההתפתלות מתעצמות עוד יותר.
בבא ראשונה: לדעת
את האמת
בהמשך השיחה מבואר
שבניגון ישנם שלוש בבות, ובכל אחת משלושת הבבות יש "תחילת הבבא"
ו"המשך הבבא":
הבבא הראשונה, שכאמור מדברת בפנייה של כעין
'תוכחה', מתחילה לא בתנועה של "אולי יש אמת", אלא בצורה החלטית מאד, יש
אמת אחת ואין עוד מלבדו. בבא זו מסתיימת (במילים "פתחי לי") בתנועה
יורדת אל הצליל התחתון, שמשמעותה - "אמת הוי' לעולם", המשכת האמת עד
למטה, שגם בזה העולם התחתון נמשכת האמת בכל דבר.
בבא שניה: לדעת את
התפקיד ואת השליחות
נושא הבבא השניה – למה ירדה הנשמה לגוף,
ובהמשך הבבא – כי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה
בתחתונים.
הבבא השנייה (על המילים "פתחי לי אחותי . .
תמתי") נחלקת לשניים, ז.א. חוזרת על עצמה פעמיים אבל עם שינוי משמעותי
בסיומה. בשתי הפעמים יש בה תנועה המתפתלת מלמעלה-מעלה עד למטה-מטה, שרומזת על ירידת
הנשמה בגוף "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא".
החילוק בין שתי הפעמים הוא בכך, שהשורה הראשונה מסתיימת
בסימן שאלה מוזיקלי, בצליל עליון שאיננו חפץ לרדת, לעומת זאת בפעם השניה מסתיימת הבבא
בהמשכה בתחתונים, כנ"ל לגבי סיום הבבא הראשונה.
בבא שלישית: הרגשת
האחריות והרגשת הזכות
נושא הבבא השלישית – אמירתן של הנשמות, כי "כוונה
זו מתבצעת על ידינו", ובהמשך הבבא – הרגש המקבל בהמשכה זו.
אחרי שנסתיימו מילות הפסוק "קול דודי" ובהן
תביעת הרבי אל החסיד, פותחת בבבא זו ב"אמירתן של הנשמות, כי כוונה זו מתבצעת
על ידינו", זאת אומרת בתגובתו ועבודתו של החסיד, ובהמשך הבבא יש "הרגש
המקבל בהמשכה זו". היכן הוא קו התפר בין שני חלקים אלו.
אפשר לעקוב, כי בכל החלק הזה שללא מילים, תנועת
הניגון נחלקת לשניים: בתחילה הבבא מתפתחות בכיוון של עליה מלמטה למעלה, מנמוך לגבוה.
חלק זה מבטא את "אמירת הנשמות" - על גודל האחריות שהוטלה עליהן. ואחר כך
מנקודה מסויימת ואילך – הולך הניגון בכיוון של המשכה למטה, בכל תנועה הבאה ההמשכה היא
למטה יותר, עד שבסוף הניגון מגיע לתחתית, שההמשכה הזו של "דירה
בתחתונים" נרגשת בתוך המקבל, אצל החסיד.
לפי זה, בתנועה האחרונה בניגון, הדיבור חוזר חזרה
אל הרבי. לא רק "המילה הראשונה" בניגון אלא גם "המילה
האחרונה" בניגון היא של הרבי. לאחר התהליך שעבר החסיד, כעת הוא יוכל להודות
שאכן הרבי צודק, "הוי' אלקים אמת הוא אלקים חיים". ולהעיר ששתי התיבות האחרונות
בניגון אינן "סימטריות" למבנה וארגון התיבות בניגון, ונראות כ'תוספת' מכוונת.
ניגון רב פעלים
באותו מעמד בשמחת תורה תרפ"ט, אדמו"ר
הריי"צ צוה לנגן ניגון זה כמה פעמים, ובכל פעם ביאר הכוונה של הניגון על דרך הנ"ל,
רק בתיבות שונות, וצוה לתפוס את הניגון היטב עם הענין הפנימי שבו, ולנגנו בזמני התוועדות
ויפעל הרבה.
יש כאן הבטחה מאדמו"ר הריי"צ שהניגון
הזה יפעל הרבה. זה שהניגון הוא פועל, משפיע, זה כל אחד יודע, אבל כאן זה ניגון
שפועל הרבה. אחת המשימות בניגון היא, כדברי אדמו"ר האמצעי, פשוט לתת
לרבי (אדמו"ר הזקן) להיכנס אל תוכך, הניגון הוא מאפשר כניסה של הרבי אל
העומקים שלך.
ויהי רצון שע"י ניגון "קול דודי דופק
פתחי לי", הקב"ה יפתח לנו כפתחו של אולם, בבית המקדש השלישי בגאולה
האמתית והשלמה תיכף ומיד ממש.
הצטרף לשיחה