"פרזות תשב ירושלים": ניגון מסיר קטרוגים


ניגון "על אחריות הרבי"

בהתוועדות חג הגאולה י"ט כסלו תשכ"ט, לאחר שהרבי דיבר באריכות בנושא "פרזות תשב ירושלים" - בהקשר לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, סיים:
כיוון שנגנו קודם ניגון שמח, וישנם התיבות "פרזות תשב ירושלים" (זכריה ב, ח) - הנה מהנכון שהבעלי מנגנים יתאימו את הניגון לתיבות הנ"ל, וינגנו ניגון זה ביתר שאת וביתר עוז, שהרי זה ניגון של שמחה... עכשיו יבואו המנגנים ויתאימו את הניגון עם התיבות.
הרבי העביר את "רשות הדיבור" למנגנים, להתאים את הניגון למילים, וכעבור זמן קצר כבר נגנו את הניגון השמח הנ"ל עם המילים "פרזות תשב ירושלים", ובסיום אותה התוועדות הרבי ציוה לנגנו פעם נוספת.
עוד לפני שיחה זו, בעת הניגון השמח שנגנו ללא מילים, הרבי פנה באופן אישי לאחד המסובים, ואמר לו (ניתן לשמוע זאת בהקלטה): היות שהנך ירושלמי (ירושלים'דיקער) - הכנס כאן (בתוך ניגון זה) את התיבות "פרזות תשב ירושלים". והרבי הוסיף לו: על אחריותי! אל תתבייש!
מכל זה מובן, שבעצם ה"שידוך" בין המילים לבין הניגון נעשה ע"י הרבי. הרבי לא רק יזם ודאג לכך שיהיה ניגון על המילים "פרזות תשב ירושלים", אלא הרבי גם הורה לאיזה ניגון בדיוק להתאים את המילים הללו. הביטוי המיוחד "על אחריותי" מעיד עוד יותר שהרבי לקח על עצמו את כל ה"שידוך" הזה. ואם כן, מסתבר שניגון השמחה הזה שייך ומכוון לתוכן של "פרזות תשב ירושלים".
בהמשך השנה, ניגנו את "הניגון החדש" של פרזות תשב בהזדמנויות רבות בהתוועדויות של הרבי. לעיתים הרבי בעצמו היה מתחיל את הניגון, תוך כדי עידוד חזק או אף ריקוד על המקום, וכן חתימת ההתוועדות - לאחר ברכה אחרונה כאשר הרבי יוצא מבית המדרש - הייתה בניגון זה (פ' בשלח, פ' תשא תשכ"ט).

ניגון מסיר קיטרוגים

בליל הסדר של אותה שנה, תשכ"ט, אותו ליל סדר המיוחד שבו הרבי כפל "לעושה נפלאות גדולות לבדו" שלוש פעמים (כנראה) בהקשר עם מאורעות בארץ הקודש, בסיום ההגדה אחרי "לשנה הבאה בירושלים" ולפני הניגון "א-לי אתה" הרבי החל לנגן "פרזות תשב ירושלים". ואח"כ כאשר הרבי נעמד לצאת, הרבי שוב החל את הניגון.
בלילה השני של חג הפסח, בשיחה שלאחרי הסדר, הרבי ביאר את ההקשר של הניגון לסיום הסדר, ואמר ביטויים בלתי רגילים על כוח השפעתו של הניגון למעלה ולמטה: "הסיום של ההגדה הוא "לשנה הבאה בירושלים", שזה קשור ל"פרזות תשב ירושלים", לכן דבר טוב ודבר בעיתו, ודבר בעיתו מה טוב, שיאמרו (ינגנו) "פרזות תשב ירושלים", בהרחבה ולמעלה מכל מדידה והגבלה, וזה יסיר את כל המניעות והעיכובים ואת כל הקטרוגים שישנם למעלה ר"ל על "פרזות תשב ירושלים", שעי"ז נעשה למטה כל הבלבולים"... ניגנו את הניגון "פרזות תשב ירושלים" והרבי עמד מלא קומתו ורקד.
הניגון "פרזות תשב ירושלים" נכלל בתקליט ניח"ח #7 שיצא באותה שנה (תשכ"ט), בתור הניגון הראשון בתקליט, כאשר על גבי עטיפת התקליט - מתנוסס הפסוק "פרזות תשב ירושלים" ותמונה של מבצע תפילין בדוכן הכותל המערבי.
וכן בוצע הניגון בערב חב"ד הגדול בבנייני האומה בירושלים בז' ניסן תש"ל, בתור ניגון סיום החותם את הערב, כאשר בהקדמה לניגון נאמר בנאום קצר ע"י המנחה, על דעת הרבי בנוגע לשלימות ארץ ישראל (לשמיעה: ניח"ח תקליט #9. סולן: ר' צבי הלפרין).
תווי הניגון עם המילים "פרזות תשב" נדפסו ספר הניגונים, ניגון שט"ו.

ניגון לשלימות הארץ, ניגון ליראת שמים

בהזדמנויות רבות בהן הרבי דיבר בנושא שלימות הארץ, בסיומן בא הניגון "פרזות תשב ירושלים", לצד הניגון "עוצו עצה ותופר" שהוא ניגון כללי לביטול כל גזירות שהן ל"ע, וכבר ראינו לעיל עד כמה גדול כוחו של הניגון הזה.
בשנות המ"ם, כאשר הרבי היה מורה לקראת סוף ההתוועדות לנגן מספר ניגונים בסדר מסויים, לעיתים קרובות היה הניגון "פרזות תשב" בא בסמיכות לניגון "הושיעה את עמך" ולניגון "ופרצת". כמו כן ניגון זה נוגן אצל הרבי בהקפות בשמחת תורה.
בעבודת השם וברובד הרוחני, "ירושלים" זהו יראה-שלם, שלימות היראה, יראת שמים בשלימות. המשמעות של "פרזות תשב ירושלים" שלא יהיה שום מגבלות ומעצורים יותר ליראת שמים, זה יגיע ויחדור בכל מקום בעולם.
כאשר אני מנסה לחשוב על ה"רוח" של הניגון, אני מנסה לצייר לעצמי איך שהניגון הוא "דוחף" את החומה המגבילה, מכל הצדדים ומכל הכיוונים. בצעקת "פרזות", "תשב", ובתנועות העולות והיורדות של הניגון, אפשר לראות איך שירושלים מתרחבת ומתפשטת עוד ועוד עם כל סיבוב של הניגון. בהחלט הניגון הזה הוא ניגון ששייך במישרין לגאולה, אלו הן מילים מייעודי הגאולה, ויהי רצון שבקרוב ממש "תתפשט ירושלים בכל ארץ ישראל, וארץ ישראל בכל הארצות", אמן!