ניגון א-לי אתה

איזה ניגון ניגן אדמו"ר הזקן על בימת בית הכנסת בליאדי לפני ד' בבות? כיצד הוא זכה לתואר ניגון גילוי אליהו? וגם: מה ניתן ללמוד מכך שדווקא בדורותינו התגלה הניגון?


י"ט כסלו תקס"ב בליאדי, ציון שלוש שנים לגאולת אדמו"ר הזקן מפטרבורג. אדמו"ר הזקן נכנס לאולם בית המדרש תוך כדי שהוא מנגן את התנועה הידועה על המילים 'צאינה וראינה', בהגיעו למדריגות הבימה "ניגן אדמו"ר הזקן את התנועה הידועה עם המילים א-לי אתה ואודך אלקי ארוממך", וכשהתיישב ניגן את הניגון הידוע (כנראה ניגון ד' בבות) ואמר מאמר ד"ה פדה בשלום. זהו תיאור מתוך דבריו של הרבי הריי"צ, שבו נראה "המשך" של שלושה ניגוני הכנה למאמר.

הניגון של גילוי אליהו
ניגון 'אלי אתה' הוא מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן, בעל יום ההילולא, ועליו יש תואר מיוחד ביותר:
בספר הניגונים (נדפס בתש"ט), בתור שם-משנה לניגון מעל לתווים מופיע הכינוי: "ניגון כוס של אליהו הנביא". הרבי אמר כמה פעמים בחג הפסח בשם אדמו"ר הריי"צ, כי הניגון "א-לי אתה" של אדמו"ר הזקן הוא "סגולה לגילוי אליהו". ביומן של אדמו"ר הריי"צ שנדפס לאחרונה, ניגון זה מכונה בתואר (בסגנון האידישי): "גילוי-אליהו תנועה", התנועה של גילוי אליהו. זאת אומרת, שבניגון הזה מצטייר ומשתקף 'גילוי אליהו' במישור הצלילים והנגינה.
חידוש גדול ונפלא יש ב"ניגון גילוי אליהו": אם עד היום היה גילוי אליהו (על כל אופניו) שייך רק ליחידי סגולה – הראויים להשראת רוח הקודש, הרי אדמו"ר הזקן שביטא את גילוי אליהו בתוך תנועות הניגון, פעל שגילוי אליהו (עכ"פ בדרגא מסויימת) יהיה שייך לכל אחד ואחת, באמצעות הניגון.

אליהו הנביא בחמישה צעדים
אם תרצו לטעום את תנועת הגילוי-אליהו שבניגון, צריך להבין מקודם את עניינו ומשמעותו של גילוי אליהו. ובמיוחד – כפי שעניינים אלו מתבארים בתורתו של אדמו"ר הזקן בעל הניגון, היא תורת חסידות חב"ד. לפנינו מספר נקודות בקצרה:
זיכוך הגוף. עיקר עבודתו היתה בזיכוך גופו, עד כדי כך שגופו נהיה רוחני כגוף המלאכים ועלה בסערה השמימה.
מלאך הברית: הסרת הקליפה. אליהו מלאך הברית, הסרת הקליפה.
שליחות: אליהו הוא גם נשמה וגם מלאך, ולזאת נשלח הן לשליחויות בענינים רוחניים והן בענינים גשמיים.
מהו גילוי אליהו? מבואר בחסידות שמלבד רוח הקודש, גילוי אליהו זה דוגמת גילוי את שורש הנשמה.
גילוי ליחידי סגולה. מצינו גילוי אליהו אצל רשב"י, אצל יחידי סגולה מרבותינו הראשונים "בכל דור ודור" היה אליהו הנביא נגלה אליהם ומלמד אותם סתרי החכמה; אצל האריז"ל אשר אליהו הנביא "היה נגלה אליו תמיד ומדבר עמו פה אל פה", וקבלת האריז"ל כולה מפי אליהו ז"ל; אצל הצדיקים הנסתרים והבעל שם טוב; אצל הרב המגיד ממעזריטש ואצל אדמו"ר הזקן.
האם שייך לכל אחד? אמנם כמה דרגות יש בזוכים לגילוי אליהו, יש הזוכה שיתגלה אליו פנים בפנים, ויש מי שמתגלה אליו בסתר, בעין שכלו. במאמרי אדמו"ר הזקן מובא שניתן לזכות בזה בזכות שמחה של מצווה, הרבי דיבר על כך שיש הזוכים לגילוי אליהו ובעצמם אינם מודעים לכך.
והנה בדורותינו חובר ניגון שהוא כולו סגולה לגילוי אליהו, לא ליחידי סגולה בלבד, אלא לכל אחד ואחד עד לקטני קטנים.

מועדי הניגון: כדאי לדעת
·        בעת שאיבת 'מים שלנו' אצל הרבי, שהיתה נערכת בי"ג ניסן;
·        בעת חלוקת מצות ע"י כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בערב פסח אחרי חצות;
·        בעת שפיכת כוסו של אליהו חזרה לבקבוק בסוף ליל הסדר – והוא מנהג בית הרב.
·        בסדר ניגוני האדמו"רים, בתור הניגון של אדמו"ר הזקן היה נבחר – מבין עשרת ניגוניו – בדרך כלל ניגון זה דוקא.
·        בעת אמירת ההלל (צריך חיפוש – באיזו שנה החל מנהג זה והאם נהג בדורות הקודמים, אולם הרבי עודד ניגון זה בהלל בצבור);
·        שימו לב, את השם "א-לי", שהוא אחד משבעה השמות שאסור לבטא לשוא, שרים בשינוי – "קלי", מלבד בשעת קריאת ההלל שאז אומרים את הפסוקים ככתבם.

לטעום את ייחודו של הניגון
מבחינה מוזיקלית, בהשקפה ראשונה נראה שזהו הניגון הפשוט ביותר בצורתו מבין עשרת הלחנים של אדמו"ר הזקן. אולם עיון בתווים מעלה נקודות מעניינות על ייחודו של ניגון זה.
בשונה  מרוב ניגוני אדמו"ר הזקן, ניגון זה – כולו מלווה במילים, שמלמדים גם על התוכן הפנימי שלו:
בטח תשימו לב, שתיבת 'אודך' – היא תנועה עולה שמביעה תנועת רצוא ואילו תיבת 'ארוממך' – נופלת על צליל יציב תנועת שוב. עוד ענין מעניין הוא שבתיבת "אתה" – היא התיבה היחידה בניגון שאין עליה תנועה ונגינה. מה שמזכיר את ברכת כהנים שלא מנגנים בשם הוי', מפני שהוי' זה עצמות. ועל דרך זה יש לומר כאן, ש"אתה" – מורה על עצמות.

ארבעת העליות בניגון בתווים:

מקבילות: בניגון "אשרי איש שלא ישכחך" מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש (ספר הניגונים ניגון קע"ט) – על תיבות "כי דורשיך כו'" – באים בתנועת (שתי השורות הראשונות של) הניגון א-לי אתה.

אליהו מבשר הגאולה

בסיום ליל הסדר בתשי"ד הרבי הדגיש את הקשר המיוחד של ניגון זה עבור הזמן של עקבתא דמשיחא בו אנו נמצאים. בהזכירו את דברי אדמו"ר הריי"צ שניגון א-לי אתה הוא סגולה לגילוי אליהו, הרבי המשיך: "מה שנוגע לנו הוא – שגילוי אליהו הוא הקדמה והכנה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. [והמשיך:] ולכן, ימשיכו עתה לנגן את הניגון בשמחה, וימשיכו את המשיח כאן למטה במהרה בימינו, למטה מעשרה טפחים" (בסיום ליל הסדר הראשון תשי"ד).