רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2017

ניגון מליובאוויטש לשאיבת 'מים שלנו'

תמונה
מראה הנהר בליובאוויטש ממנו שאבו 'מים שלנו'
מצה שמורה: ניגונים משעת קצירה! בלקוטי דיבורים מופיע תיאור עסיסי ומפורט של תהליך ההכנה של המצות בליובאוויטש, ובו מידע על ניגונים שהיו מתלווים בשעת מעשה. נביא כאן את עיקרי הדברים הנוגעים לנושא שלנו: היה חסיד בשם ר' זלמן שצערבינער, מחשובי האברכים אצל אדמו"ר הצמח צדק ומגדולי המקושרים אצל אדמו"ר המהר"ש, בקי בש"ס בבלי בעל ידיעה בירושלמי וארבע טורים בקי בזהר כתבי האריז"ל וספרי חסידות הנדפסים. אדמו"ר הריי"צ הכירו בהיותו כבר כבן 70, ומתאר שעל פניו היו שפוכים סימני גדלות המוחין טוב לב ויושב נפשי. ובכן, בשדותיו של ר' זלמן הייתה נקצרת החיטה למצה שמורה - של אדמו"ר המהר"ש ואח"כ של אדמו"ר הרש"ב, בהשתתפותם של האדמו"רים עצמם. אדמו"ר הריי"צ התלווה בילדותו למעמד הקצירה, כשעתיים נסיעה מליובאוויטש, ומתאר בלקוטי דבורים (בשיחת חג הפסח תרצ"ד) את גודל השמחה ששרתה על כולם בשעה זו: "חלק מן האנשים היו קוצרים, וחלק היו מנגנים. הזימרה היתה משתפכת בנעימות ומהדהדת למרחקים". …

'ופרצת': הסיסמה שהפכה לניגון

טרום ניגון: צעקת 'ופרצת' בשלהי שנת תשח"י, הרבי החל לדבר רבות על העניין של "ופרצת". הרבי דיבר על כך שצריך להיות "ופרצת" בכל העניינים ובכל המישורים: 'ופרצת' בלימוד התורה, בתפלה (בכל מאדך), 'ופרצת' בגמילות חסדים (צדקה), 'ופרצת' במוסדות. הרבי הסביר ש'ופרצת' זהו תיקון לפרצות הדור, ולבסוף 'ופרצת' זה משיח, שעליו נאמר "יעלה הפורץ לפנינו". ללא ספק אפשר להוציא ספר שלם עב כרס על מה שהרבי דיבר אז, באותה שנה וחצי לערך.
בתחילה לא היה ניגון למילים "ופרצת", אולם הרבי בעצמו נתן רמז גלוי לכך, שניגון כזה נדרש.בהתוועדות כ"ף אב תשח"יאמר הרבי: עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון. ביומנים של אותם ימים (למשל: יומן צבי הירש גאנזבורג, י"ב תמוז תשח"י) אנו מוצאים, שפשוט היו צועקים 'ופרצת' בקול רם בהתוועדות.
'ופרצת' המקומי, ו'ופרצת' מארץ ישראל התאמת הניגון למילים 'ופרצת' המוכר לכולם היום נעשתה במקור ע"י ר' יוסף מרטון, שסיפר לי…

אנו רוצים משיח עכשיו: ונהפוך הוא של ניגון

תמונה
אקדח צבעים: "וכתתו חרבותם לאתים"
סיפורו של ניגון: מאהדה דקליפה לאהדה דקדושה הניגון "ווי וואנט משיח נאו", באנגלית, במקורו הוא 'אתהפכא' של שיר שבא מבחוץ, ממש אתהפכא של "שטות דקליפה" ל"שטות דקדושה", ומעשה שהיה כך היה. בשנת תש"ל, אזרח אמריקאי אחד המציא "אקדח צבע", אקדח שיורה צבע ומשאיר סימן, למטרת סימון על גבי עצים ועל בעלי חיים. כעשור שנים לאחר מכן, על יסוד פטנט זה של אקדח הצבע, המציאו משחק "פיינטבול" - בתרגום מאנגלית, "כדור צבע". באותן שנים המשחק הזה היה להיט גדול, ואחת הסיסמאות במחנות קייץ היו בשיר הזה: "חניכים, חניכים, אל תדאגו, תהיה מלחמת צבע השנה! אנו רוצים מלחמת צבע! אנו רוצים מלחמת צבע!". campers campers have no fear there will be color war this year, we want color war we want color war סיפורו של ניגון נולד בקעמפ "גן ישראל" במוריסטאון תש"מ. לשמחת הילדים, גם בקעמפ "גן ישראל" נערכה מלחמת צבע האטרקטיבית. אך בכל זאת היות והקעמפ הוא קעמפ חסידי, היה צורך לחנך את הילדים ברוח אחרת…