7 שנים מלחמה בשביל ניגון אחד
ניגון של צדיק ממלחמת 7
השנים
דוגמא
מעניינת לבירור ניגון אומות העולם מוצאים אנו בתוך מאמר של כ"ק אדמו"ר
הזקן בשם הבעל שם טוב[1]:
"ואף
כל המלחמות בין האומות הוא צורך איזה בירור מהם . . והיינו כענין שאמר הבעל שם טוב
ז"ל, שהי' איזה מלחמה שבע שנים בין שני גוים בשביל שיתבררו הקולות מתרועת
המלחמה כו' ויעשה מהם איזה ניגון שיעבוד הצדיק את ה' בניגון ההוא כו' וד"ל".
כ"ק
אדמו"ר האמצעי מדבר במאמר אודות עליית השכינה מנפילתה בגלות, ונוקט בדוגמא
מקבילה לדוגמא הנ"ל של אדמו"ר הזקן, וביתר הרחבה ופירוט[2]:
"אנו
רואים כמה מעשים וענינים בטלים מעיקרן, כמלחמות רבות שנהרגו ונאבדו רבבות נפשות
לחינם, כי בטל טעם המלחמה, אמנם מהקולות המרים וגם שמחים מנאנחים וזועקים ברינה
בעת המלחמה שמתערבים יחד, מתבררים ונעשים שיר וניגון טוב למעלה, שיוכלו לעשות
התפעלות אהבה ויראה[3]
בלב כמה בני אדם צדיקים, שעל ידי זה נתברר הכל בכל אשר נעשה כל מעשה הבטל".
ניתן
להבחין כי אדמו"ר הזקן דיבר על "הצדיק" בלשון יחיד, כנראה הכוונה
לאותו הצדיק ששמע את הניגון ממקור ראשון, משדה המלחמה, ואילו אדמו"ר האמצעי
מדבר על "כמה בני אדם צדיקים", לכאורה הכוונה – שלאחר מכן הניגון פורסם
(ע"י אותו הצדיק) בין כמה צדיקים – חבריו או תלמידיו. וגם: אדמו"ר
האמצעי איננו מזכיר מלחמה מסוימת, כי אם "מלחמות רבות", וייתכן שמתכוון
להזדמנויות נוספות בהם צדיק העלה ניגון ממלחמה של אומות העולם, וכגון 'מארש
נפוליון' עליו יסופר לקמן.
*
כאן
כדאי להבהיר שמה שאדמו"ר האמצעי כתב ש"נהרגו . . נפשות לחינם",
איננו מתכוון בזה לומר שמלחמה בין גוים זה שום דבר ולזלזל בחיי אומות העולם; ובטח שלא
בא לבטל חלילה את עיקרון השגחה פרטית שאין שום פרט בעולם לבטלה,
כי
אם פירוש הדברים כמו שממשיך בעצמו – "כי בטל טעם המלחמה", וממילא
כל המלחמה הייתה – במבט לאחור וע"פ שיקול הגיוני – מיותרת, וכמו שרואים
לעיתים קרובות בריב בין אנשים פרטיים, שלאחר מעשה רואים שכל הריב היה לשווא. ומצד
עיקרון השגחה פרטית – לאיזו מטרה היתה אם כן כל המלחמה, איזו תועלת יוצאת ממנה לצד
הקדושה? – הניגון שבו הצדיק יעבוד את ה'!
לזהותו
של הצדיק ושל הניגון
לא
נזכר בדברים הנ"ל מי היה אותו ה"צדיק" עליו דיבר הבעל שם טוב.
הבעיה היא שמלחמת שבע השנים התפשטה על פני מדינות רבות ובפועל ערכה יותר מ-7 שנים,
דבר המקשה לדעת את מיקומו של אותו הצדיק ששמע את קולות המלחמה או ניצחונה. בכל
אופן, מלחמת שבע השנים התרחשה בסוף ימי הבעל שם טוב, ומנהלה הראשי של המלחמה היה
פרידריך השני מלך פרוסיה.
מלחמת
שבע השנים נזכרת בהקשר נוסף ע"י אדמו"ר הזקן, ושוב במטרה ללמוד ולקחת
ממנה הוראה בעבודת ה'.
רבנו
הזקן קיבל מר' אברהם ה"מלאך" (בן הרב המגיד ממעזריטש, שהיה כידוע החברותא
של אדמו"ר הזקן בתקופת לימודיו אצל המגיד), דרך בעבודת ה' שהסיק ממלחמת שבע
השנים, שהניצחון היה ע"י שהקיפו את השונא משלשה צדדים: "כן נתחכם באותה
מלחמה פרידריך מלך פרייסין לסדר את המחנות שלו כנגד המחנות של שאר המלכים"[4].
תורה זו על הקפת האויב משלושה צדדים שלומדים ממלחמת שבע השנים, מונחת גם ביסודו
ובביאורו המסורתי של ניגון המקהלה של אדמו"ר האמצעי, שמבטא באחת מבבותיו'התקפה' על היצר משלושה צדדים. כך ביאר אדמו"ר הריי"צ.
מעתה
ייתכן שילמד סתום מן המפורש וכשם שר' אברהם המלאך דיבר אודות ניצחונו של פרידריך
מלך פרוסיה, כך גם סיפור בירורו של ניגון מלחמה וניצחון ממלחמת שבע השנים מגיע
מאותו המקום.
[ולהעיר,
שאדמו"ר הזקן ביקש לדעת באיזה ניגון מארש עברו צבאות נפוליון את גבול פרוסיה
(!) ולכאורה גם הוא התבסס על תורה זו בבירורו את 'מארש נפוליון' עליו יסופר בכתבה הבאה בע"ה]
קיים ספר (באנגלית) שנסוב על
נושא המוזיקה במלחמות[5]. שם
נזכר ניגון-ניצחון שבוצע לראשונה בשנת תקט"ז [או תקי"ז] בכיכר המלכותית
בפראג, בהלחנה של קארל הנריך גראון, לכבוד ולתהילת הניצחון של המלך פרידריך במלחמת
שבע השנים, - שנים אחדות לפני הסתלקות הבעש"ט בשבועות תק"כ. גם פראג הוא
מקום שהיו בו תלמידים של הבעל שם טוב באותה תקופה, ועדיין אין לנו ראייה שזה היה
הניגון המדובר, וגם אם כן – אין אנו יודעים מה בדיוק הצדיק לקח ממנו.
איזה
סוג ניגוני נכרים הכי קל לברר?
ברצוני
להפנות את שימת לבבכם לנקודה מעניינת מתוך כל הסיפור הנזכר. כאשר מדברים על
"לברר" ולהעלות לקדושה איזו יצירה מוזיקלית, אז ודאי שנדרשים לכך
"כתפיים רחבות", היכולת אכן למצוא בתוך המוזיקה את הניצוץ האלוקי
ה"אבוד". כפי מידת ההסתר והקליפה של הניגון, כך יהיה קשה יותר הבירור
וידרוש רמה רוחנית גבוה מן המברר.
אך
נראה שיש סגנון ניגונים אחד שבו הנמשל הרוחני וההוראה בעבודת ה' היא כל כך ברורה
ופשוטה, וקיימת אצל כל אחד, שלכן הסוג הזה של יצירות מוזיקליות הוא "לפי
כוחו" של כל אחד להעלותו לקדושה. וזהו ניגוני המארש, ניגוני ניצחון. לעומת
יצירה מוזיקלית "רגילה" שנדרש ידע רב ומומחיות כדי לפענח איזה מסר רוחני
טמון בה, הרי שהמסר של ניצחון היצר, של צבאות ה', הוא כל כך מתבקש בצורה ישיר המתוך ניגון של מארש, אין כאן צורך להתעמק ולהתבונן, ולכן בעצם כל יהודי ששומע מארש
ממלחמת אומות העולם, מיד יתרגם אותו למישור של עבודת ה'. ייתכן שזוהי גם הסיבה
שאדמו"ר הזקן מביא דווקא את סיפור העלאת ניגון מלחמה לקדושה, מכיוון שזה שייך
לכל אחד, לעומת סגנונות אחרים של יצירות מוזיקליות שבהן צריך עיון רב למצוא מה
המסר האלוקי שבתוכן.
[2] תורת חיים בראשית רמט, ד. ולהעיר
מכך שאדמו"ר הרש"ב התעכב והתבונן בציור של שדה קרב, ציור שנעשה בידי אמן
מאומות העולם וקרב של אומות העולם, ולמד ממנו בעבודת ה' כו' (אגרות קודש
אדמו"ר הריי"צ ח"ג).
[3] יש לומר שע"י "קולות
המרים וגם שמחים" שהזכיר בתחילה, שני סוגי קולות אלו הם המעוררים את שני סוגי
ההתפעלות – אהבה ויראה הנזכרים כאן.
[4] דברי הצמח צדק בשם אדמו"ר
הזקן בשם ר' אברהם במלאך בזה נדפסו בקובץ "התמים" חוברת ג' עמ' ז'. מאמרי
אדמו"ר הזקן תקע"ג ע' _ ואילך וש"נ.
הצטרף לשיחה